אחד הנושאים אותו אני חוקר ומרצה עליו הוא "אמון-לחיות בביטחון". זו אחת התכונות אותן אנו רוכשים אט אט במהלך חיינו. אמון של הילד בהוריו, אמון בין בני זוג, בין חברים, אמון באנשים, אמון האזרחים במוסדות המדינה, אמון במנהיגים שנבחרו על ידינו ועוד.
פתיחת איקאה (ואיני מכיר את הנושא לעומקו) עוררה שאלות רבות על מידת הנחיצות ואולי ההעדפה הבלתי שוויונית. זהו רק סימפטום לשבר ההולך ומתהווה במדינה ככל שאנו נמצאים בתקופת הקורונה שבה מחליטים עבורנו בתחומים רבים, הכוללים: בידוד, הסגר, אכיפה, פגיעה כלכלית ונפשית. כל זאת כחלק מתפיסת האמון שלנו במנהיגים המנהלים עבורנו את המאבק. (אין ספק בעובדה שאלו פעולות שחלקן נחוצות כדי להציל חיים ולמנוע מוות מיותר)
נדמה לי שאמון נוצר כתוצר של שקיפות, דוגמא אישית והסברים ברורים המלווים כל שלב בפעילות. רצוי וחשוב שההנחיות יהיו ברורות ומתואמות בידי גורם אחד (ויש מדינות שהצטיינו בכך). לכן, כל החלטה שהתקבלה מטעמים אובייקטיבים בתפיסת הכלל לא תפגע באמון, גם אם בדיעבד התבררה כשגויה.
אחד הארגונים הנוטל חלק פעיל במאבק כנגד וירוס הקורנה הוא המשטרה. למשטרה יש תפקיד מרכזי בהקניית ביטחון לכלל השוהים במדינה הכולל בתוכו גם את תחום האכיפה.
מכאן השאלה המרכזית: מה תפקיד המשטרה בזמן הקורונה?
איני בטוח שהתשובה ברורה. איני בטוח שצריך להפעיל שיטור ימי, רחפנים ומסוקים כדי ללחום בגולשים מפירי הבידוד. אותם גולשים המוצאים מפלט לאבטלה ולסגר בים. דווקא אותם גולשים הפועלים כבודדים אינם נדמה לי שהסברה יעילה יותר ובעיקר לחימה בלתי מתפשרת מאותם מפירי חוק המנצלים את המצב להונאות, סחיטות, אלימות וניהול שוק אפור לנפגעי הקורונה תהיה נכונה יותר. נכון יהיה גם להקצות כוחות משטרה ללחימה בגניבות החקלאיות, וונדליזם ושמירה על איכות הסביבה. כל אותן פעולות התורמות לתחושת הביטחון ומהוות הקלה משמעותית לכולנו.
זוכר את המשטרה שהיה לי הכבוד להיות חלק ממנה בתקופות קשות שבה הקפדנו לסייע 24/7 לנפגעי חרדה, מצוקות כלכליות ועוד.
אני מודע לכך שהמצב כיום בלתי ברור ומעורר פחדים קמאיים, מכיר אנשים (וגם מנסה לסייע להם) שאיבדו את תחושת המציאות. זו יכולה להיות שעתה הגדולה של המשטרה וחבל שאנו מעט מפספסים אותה🤔
האמינו לי, השוטרים: מעולים, חרוצים וחדורי מוטיבציה להעניק שרות איכותי . תנו להם לפעול כך.